מצאתם את עצמכם פעם מחפשים בגוגל תסמינים קלים ומשתכנעים שיש לכם מחלה נדירה? ייתכן שיש לכם היפוכונדריה, הידועה גם בשם חרדת בריאות. במאמר זה נתעמק בעולם ההיפוכונדריה ונציג את הגורמים להפרעה, הסימפטומים שלה והאסטרטגיות שאפשר להשתמש בהן כדי להחזיר שליטה לחיים. בין שאתם מתמודדים בעצמכם עם חרדות בריאות או מעוניינים להבין את המאבקים של אדם אהוב, המסע להבנה וניהול של היפוכונדריה מתחיל כאן.
גורמים להיפוכונדריה
הגורמים להיפוכונדריה הם מורכבים ולעיתים קרובות הם שילוב של גורמים גנטיים, פסיכולוגיים וסביבתיים:
- נטייה גנטית – יש הטוענים שיכול להיות מרכיב גנטי להיפוכונדריה. אנשים עם היסטוריה משפחתית של הפרעות חרדה או היפוכונדריה עשויים להיות בסיכון מוגבר לפתח מצב זה
- כימיה של המוח – חוסר איזון במוליכים עצביים מסוימים כגון סרוטונין ודופמין נקשר להפרעות חרדה כולל היפוכונדריה. חוסר איזון זה יכול להשפיע על האופן שבו אדם תופס תחושות גופניות ומגיב אליהן
- תכונות אישיות – תכונות אישיות מסוימות עלולות להגדיל את הסיכוי לפתח היפוכונדריה. פרפקציוניזם, נוירוטיות ונטייה לתגובה מוגזמת עשויים לתרום להתפתחות והתמדה של חרדת בריאות
- חוויות קודמות – אנשים שחוו מחלות קשות או היו עדים לבני משפחה המתמודדים עם נושאים כאלו עלולים לפתח רגישות מוגברת לתחושות גופניות, מה שמוביל לדאגות מוגזמות הקשורות לבריאות
- השפעה תקשורתית – הזמינות הנרחבת של מידע על בריאות באינטרנט ובתקשורת עלולה להחמיר היפוכונדריה. אנשים עשויים לקרוא או לשמוע על מצבים רפואיים נדירים וחמורים ולקשר בטעות את הסימפטומים שלהם למצב
תסמינים של היפוכונדריה
היפוכונדריה מאופיינת במגוון תסמינים רגשיים, קוגניטיביים והתנהגותיים. תסמינים אלו עלולים להשפיע מאוד על איכות החיים והתפקוד היום יומי של האדם:
- דאגה מוגזמת – אנשים עם היפוכונדריה חווים דאגה מתמשכת ואינטנסיבית לבריאותם, ולעיתים קרובות חוששים מהתרחיש הגרוע ביותר גם בהיעדר ראיות רפואיות
- בדיקה מתמדת – אנשים עוקבים לעיתים קרובות אחר גופם לאיתור סימני מחלה, כגון בדיקת הדופק, הטמפרטורה או מראה העור שלהם. התנהגות זו רק מחזקת את חרדותיהם
- פרשנות שגויה של תחושות – תחושות גופניות רגילות כגון כאבים או אי נוחות קלה מתפרשות אצלם באופן שגוי כאינדיקציות למחלות קשות, ונגרמת להם מצוקה. הם חוששים שכל כאב באזור המותן הוא אינדיקציה למחלת אפנדיציטיס, או שכל כאב ראש הוא עדות לכך שיש להם גידול במוח, על אף שברוב המוחלט של המקרים הם אינם סובלים ממחלה קשה
- כפייתיות בנושא טיפולים – מי שסובל מהיפוכונדריה נוטה לחפש עזרה מגורם רפואה מקצועי לעיתים תכופות ולבקר רופאים ומומחים כדי לקבל ביטחון לגבי בריאותם. הם עשויים לעבור בדיקות רפואיות מרובות יתר על המידה, אף שהם מקבלים כל הזמן תוצאות שליליות
- פגיעה בתפקוד היום יומי – העיסוק בבעיות בריאות עלול להוביל לקשיים בהיבטים חברתיים, תעסוקתיים ואישיים של החיים. מערכות יחסים וביצועי עבודה עלולים להיפגע עקב דאגה מתמדת וטיפולים מיותרים
אבחון והבדלה
אבחון היפוכונדריה כרוך בהערכה יסודית על ידי איש מקצוע בתחום בריאות הנפש. חשוב להבדיל בין היפוכונדריה למצבים רפואיים אמיתיים. מצבים רפואיים מאובחנים על סמך ראיות רפואיות אובייקטיביות, והיפוכונדריה מאופיינת בהיעדר ראיות כאלה ובנוכחות חרדה מוגזמת הקשורה לבריאות.
אסטרטגיות התמודדות
למרבה המזל, יש אסטרטגיות יעילות לניהול והתמודדות עם היפוכונדריה:
- טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) – CBT הוא אחת הגישות הטיפוליות הנפוצות ביותר להיפוכונדריה. הטיפול הזה עוזר לאנשים לזהות ולאתגר בהדרגה את המחשבות והאמונות הלא רציונליות שלהם על בריאותם כדי להפחית את החרדה שלהם
- טיפול בחשיפה – חשיפה מבוקרת לטריגרים הקשורים לבריאות, המאפשר לאנשים להתעמת עם הפחדים שלהם בסביבה בטוחה. עם הזמן, זה יכול לעזור להפחית את עוצמת החרדה שלהם
- טכניקות מיינדפולנס והרפיה – מדיטציית מיינדפולנס ותרגילי הרפיה יכולים לעזור לאנשים לנהל פחד ממחלות על ידי קידום תחושת רוגע והפחתת ההתמקדות בתחושות הגוף
- טיפול בדחף ללכת לרופא – אנשים צריכים לעבוד על התנגדות לדחף לחפש כל הזמן הרגעה מאנשי מקצוע או מהאינטרנט
- קבוצות תמיכה – הצטרפות לקבוצות תמיכה או לקבוצות טיפוליות עם אחרים שחוו חוויות דומות יכולה לספק תחושה של קהילה והבנה
לסיכום
היפוכונדריה היא מצב לא נעים שבו אדם חרד בכל רגע שהוא עלול להיות חולה במחלות קשות, וכל תסמין שהוא חווה עלול להתפרש כבשורות רעות. זהו מצב נפשי שאפשר להתמודד איתו באמצעות מגוון טיפולים כמו CBT והצטרפות לקבוצות תמיכה מתאימות.
